ביאור:משלי ד ז
משלי ד ז: "רֵאשִׁית חָכְמָה - קְנֵה חָכְמָה, וּבְכָל קִנְיָנְךָ - קְנֵה בִינָה;"
תרגום מצודות: בראשית למוד החכמה, ראה שתהא קנויה לך, ר"ל: מעת תתחיל ללמוד, למוד אותה דרך קבע, שתהא שקועה בך; והמיוחדת בכל הדברים הקנויים לך ושקועים אצלך תהיה קניית הבינה.
תרגום ויקיטקסט: בראשית דרכך בעולם החכמה - קנה (למד) חכמה מאחרים; ובהמשך דרכך - השתמש בכל הידע שקנית וקנה באמצעותו בינה והסק מסקנות חדשות משלך;
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד ז.
דקויות
[עריכה]רקורסיה אינסופית
[עריכה]המשפט ראשית חכמה קנה חכמה נראה לכאורה מעגלי, משפט של רקורסיה אינסופית, בדומה למשפט: "to define recursion, we must first define recursion".
אם הצעד הראשון בחכמה הוא קניית חכמה, אז ממה להתחיל?!
1. פרשנים פילוסופים פירשו, שה"חכמה" היא האקסיומות - ה"התחלות" שאי אפשר להסיק אותן משום הנחה קודמת, אלא הן ההתחלה של עצמן (ע"פ רלב"ג, ובמילים ברורות יותר מלבי"ם). אם כך, פירוש הפסוק הוא: בתחילת המחקר, אתה צריך לקבל אקסיומות שאי אפשר להוכיח - ראשית חכמה קנה חכמה; לאחר מכן תתחיל להוכיח משפטים, ולשם כך תוכל להשתמש גם באקסיומות וגם בכל המשפטים שהוכחת עד כה - ובכל קניינך קנה בינה.
2. פרשנים אחרים פירשו, שהדגש הוא על המילה קנה - צריך לדבוק בחכמה באופן קבוע, כמו בקניין (מצודות).
3. ייתכן שהכוונה: "ראשית דרכך בעולם החכמה צריכה להיות קניית חכמה מאחרים", או ששתי המילים הראשונות הן משפט בפני עצמו: "ראשית - חכמה!" הראשית - ההתחלה של כל מחקר - היא החכמה = הכישרון לשמוע וללמוד. לפי שני הפירושים, המשמעות היא, שהשלב הראשון במחקר הוא ללמוד מאחרים, לברר מה עשו החוקרים הקודמים בנושא זה, כדי שלא "להמציא את הגלגל מחדש"; ולכן, קודם כל, קנה חכמה. אחר-כך תוכל להשתמש בכל קניינך, בכל הידע שרכשת בשלב הראשון, כדי לחדש חידושים ולקנות בינה = מחשבה עצמאית והסקת מסקנות. כך בתורה (רש"י), וכך מקובל גם במחקר המדעי.
מהו הקניין שבו קונים בינה?
[עריכה]1. קניין רוחני - אותו קניין שנזכר בתחילת הפסוק - קנה חכמה; כלומר, השתמש בכל החכמה שקנית ולמדת בעבר, כדי לקנות ולפתח רעיונות חדשים של בינה.
2. קניין חומרי - "שנכון שימסור כל נכסיו כדי לקנות בינה, והיינו שיתחכם בכל ענייני התורה להבין דבר מתוך דבר" (החפץ חיים, שמירת הלשון ב כו); כך מסופר על רבי יוחנן במדרש רבה על (שיר השירים ח ז): "אִם יִתֵּן ""אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ""בָּאַהֲבָה - בּוֹז""יָבוּזוּ לוֹ"*.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/04-07